ישועתי בע"מ נ' כהן

החלטה

לפניי ארבע בקשות, האחת בקשת הנתבע למחיקת סעיפים מתצהיר התובעת, ואילו שלוש האחרות הינן בקשות של התובעת לזימון עדים.

עיון בבקשות הצדדים, בתגובות ובתשובות לתגובות, מעלה שהמדובר באותן טענות עובדתיות וטיעונים משפטיים הנסובים סביב חלקה 22, אשר מחד, טוען הנתבע שכל דרישה או טענה בעניינה של חלקה זו מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן כתב התביעה הינו בגין חלקות 21,23 ו- 25, כאשר מאידך, טוענת התובעת ששאלת זכויות הנתבע בחלקה זו הינה אחת מהשאלות המרכזיות המהותיות העומדות במוקד הסכסוך בין הצדדים כשאיש לא מעלה לאורך כל ההליכים והדיונים בבית המשפט כי תביעת הפינוי אינה עוסקת בחלקה 22.

התובע הגיש ביום 13.1.11 תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד, כאשר במסגרת התביעה טענה התובעת לבעלות בחלקות 23,25 בגוש 6927 ושהינה רשאית להירשם כבעלים של חלקה 21 באותו גוש, במקרקעין המצויים בשכונת נווה צדק בתל-אביב.

לטענת התובעת, הנתבע פלש למקרקעין והוא מחזיק ועושה שימוש במקרקעין.

אין כל מחלוקת שבמסגרת כתב התביעה לא הועלתה כל טענה מצד התובעת ביחס לחלקה 22 הגובלת בחלקות הנ"ל.

בתצהיר לבקשת הרשות להתגונן, טען הנתבע שהינו מחזיק בחלקה 22 מכוח היותו דייר מוגן בשכירות מוגנת. עוד טען הנתבע שהמעבר דרך חלקה 22 נעשה דרך חלקה 23 כבר שנים רבות.

בנוסף להגשת כתב התביעה הגישה התובעת ביום 1.2.11 בקשה למתן צו מניעה האוסר על הנתבע לבצע בנייה ו/או כל עבודה אחרת בחלקות 21, 23 ו- 25, בקשה אשר בסופו של יום נדחתה על ידי כבוד השופט מנחם קליין בהחלטה מיום 27.2.11, כאשר במסגרת ההחלטה ציין כבוד השופט קליין את טענות הנתבע ביחס לחלקה 22, וזאת לאחר שאלו הועלו על ידו במסגרת התגובה לבקשה והן לאחר שהועלו על ידי הצדדים במסגרת הדיון בבקשה למתן צו מניעה ובחקירת המצהירים, שם נטען על ידי המצהיר מטעם התובעת מר יניב זגורי, שהנתבע פלש גם לחלקה 22 ושנחתמו הסכמי מכר ביחס לחלקה זו עם כל בעלי הקרקע.

בהחלטתה מיום 3.5.11 של כבוד השופט דן מור, ניתנה לנתבע רשות להתגונן, כאשר במסגרת אותה החלטה הוסיף כבוד השופט מור, שהתובעת תשקול תיקון כתב התביעה.

התובעת מסיבותיה שלה, בחרה שלא להגיש כתב תביעה מתוקן.

לאחר שתיק זה עבר לטיפולו של מותב זה ובמסגרת דיון שהתקיים לפניי, לאחר הודעת הצדדים שהם מנסים להגיע להסכמות ביחס לתיק ושהינם מנהלים משא ומתן, נקבע בהחלטתי מיום 6.2.12, שככל שהצדדים לא ישכילו להגיע להסדר פשרה, תוכל התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן תוך 60 יום מהיום.

ביום 6.3.12 ניתנה הודעה על ידי התובעת שהצדדים לא השכילו להגיע להסכמות, ומשכך, ניתנה החלטה עוד באותו היום שהצדדים יפעלו בהתאם להחלטה מיום 6.2.12 ביחס להגשת כתב תביעה מתוקן וכתב הגנה מתוקן.

אולם, שוב בחרה התובעת מסיבותיה שלה שלא להגיש כתב תביעה מתוקן, תחת זאת, הגישה התובעת ביום 26.3.12 בקשה למתן פסק דין חלקי המורה לנתבע לפנות את המקרקעין הרשומים כחלקות 21, 23 ו- 25, כאשר במסגרת בקשה זו העלתה התובעת את טענותיה ביחס לזכותה בחלקה 22 ובזכותה לפנות את הנתבע מחלקה זו (ראה סעיף 12 לבקשה).

בדיון אשר התקיים לפניי ביום 31.5.12 הוסכם בין הצדדים כי ימונה שמאי לקבוע את שווי זכויות הדיירות המוגנת.

המומחה הגיש את חוות דעתו לתיק בית המשפט, כאשר חוות דעת זו מתייחסת לחלקה 22 לגביה נטען על ידי הנתבע לדיירות מוגנת.

הדיון אשר התקיים לפניי ביום 12.9.12 אף נסב סביב חוות דעתו של המומחה, והצדדים אף ניהלו ביניהם משא ומתן ביחס לפינוי החלקה כפי שהדברים הובאו במסגרת הפרוטוקול מיום 12.9.12, אולם בסופו של דבר הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, ובדיון נוסף אשר התקיים ביום 19.9.12 ביקשו הצדדים לקבוע התיק להוכחות.

הנה אם כן, מהאמור לעיל עולה מחד, שאין מחלוקת שכתב התביעה לא הוגש ביחס לחלקה 22 ושלתובעת ניתנו אפשרויות לתקן את כתב התביעה, אולם מסיבותיה שלה בחרה שלא לעשות כן, מאידך, הצדדים לאורך ההליך העלו טענות ביחס לחלקה 22 הן בבקשות ובתגובות שהוגשו על ידם והן בדיונים אשר התקיימו לפני המותבים אשר טיפלו בתיק ובנוסף לכל, הרי שצורפה חוות דעת שמאי מטעם בית המשפט, אשר מונה בהסכמת הצדדים על מנת לשום את שווי זכות הדיירות המוגנת.

מהאמור לעיל, הטענות ביחס לחלקה 22 אינן טענות חדשות שהועלו במסגרת התצהירים בפעם הראשונה ואיני סבור שיש בהן בכדי להוות הרחבת חזית אסורה, טענות ביחס לחלקה הועלו לאורך כל ההליך וכאמור אף נתמנה מומחה ביחס לטענות הצדדים ובהסכמתם.

אומנם צודק הנתבע שכתב התביעה הינו המסגרת הנורמטיבית-עובדתית שאין לחרוג ממנה, אולם לא בהתנהגותו שלו הסכים הנתבע לחרוג ממסגרת זו ולהביא לפתחו של בית המשפט את הטענות ביחס לחלקה 22 ואת הצורך להכריע בטענות אלו, אלא אף העלה עניין זה בבקשת רשות להגן שהגיש כאמור.

יתרה מכך, הכרעה בתיק גם ביחס לטענות לעניין חלקה זו יש בה רק בכדי לייעל את ההליכים, לחסוך זמן שיפוטי יקר באי הגשת תביעה נפרדת ביחס לחלקה זו, וכן לחסוך לצדדים בהוצאות מיותרות מניהול הליכים נוספים ומיותרים, כאשר נראה שכל יריעת המחלוקת ביחס לחלקה 22 תהיה מונחת לפני בית משפט זה וניתן יהא להכריע בה לאחר סיום שלב ההוכחות והסיכומים.